4/5 לילה לפני טיול, קשה להירדם...
חשש טבעי, לא מכירים, יהיה חיבור? תהיה זרימה? אצליח להעביר את החוויה? מזג האוויר יאיר פנים? המלונות יהיו לטעמם? ועוד דאגות של לפני טיול...
09:15 - תאנסיס הנהג אוסף ממלון Elia Ermou שבמרכז אתונה, ולוקח אל שדה התעופה.
שם ב-MG אדומה חדשה אני מחכה לכם.
פגישה ראשונה, חיבוק, ויוצאים לדרך
אצלי זה הרגיש כמו חיבור מיידי.
שלמה רוצה לראות מקומות יפים ולפגוש אנשים טובים.... רשמתי!
אבל מתחילים עם פאדיחה, ובדרך החוצה משדה התעופה, אני טועה בדרך :-)
אתם לא מגלים סימני עצבנות, זה טוב.
עלינו על הכביש הנכון, ותחנה ראשונה: תעלת קורינתוס Corinth Canal
בשלב הזה אני כבר נושמת סדיר ויודעת שיהיה לנו טוב, מרגישה הכי טבעי, כאילו מכירים כבר הרבה יותר משעה וחצי.
.
על קצה המזלג של פוסידון:
תעלת קורינתוס Corinth Canal משמשת צומת תחבורה בין צפון יוון ודרומה. תעלת קורינתוס מחברת את המפרץ הסארוני עם מפרץ קורינתוס. התעלה נכרתה בין השנים 1881 ל-1893. אורך התעלה: 6.3 ק"מ. רוחב התעלה: 25 מטר בגובה פני הים. עומק התעלה: 8 מטר. גובה דפנות: עד 80 מטר מעל פני הים.
.
קפה ושוקולד מר במיוחד, וממשיכים בנסיעה אל גשר ריו-אנטיריו Rio Antirio
ועולים על מעבורת כדי לחצות את מפרץ קורינתוס. ואת הגשר רואים הכי טוב מהמעבורת...
.
על קצה המזלג של פוסידון:
גשר ריו-אנטיריו הוא גשר המעוגן כבלים הכי ארוך בעולם: 2,252 מטר. נחנך באוגוסט 2004 - יום לפני פתיחת האולימפיאדה. מורכב מ-4 עמודים ו-5 רשתות כבלי מתכת. גובה: 52 מטר מגובה הים ועד תחתית הגשר. רוחב הגשר: 28 מטר והוא כולל 6 נתיבים סך הכל: 2 נתיבים לכל כיוון, מדרכה להולכי רגל ונתיב חירום. הגשר תוכנן כך שיעמוד היטב גם ברעידות אדמה המדורגות גבוה בסולם ריכטר וגם ברוחות של הוריקן רמה 5 (הרמה הכי גבוהה).
.
וכבר מתחילים לפתח רעב, אבל מחזיקים מעמד עד למפרץ אמפילוכיה Amfilochia. אצל דורה על הים, ארוחה יוונית ראשונה משותפת. השמש, האור, הים, הפרחים, המפות המשובצות, הכל יושב בול.
שלמה עולה לקומה רביעית בחיפוש אחר השירותים, וקם עם התכווצות שרירים למחרת.
.
על קצה המזלג של פוסידון:
אמפילוכיה: עיירת דייגים הממוקמת במפרץ אמבראקיקוס, בנויה על צלע גבעה כאמפיתיאטרון. מתוארכת לימי קדם וכוללת גם את הערים העתיקות אמפילוכיה-ארגוס ולימנאה. המפרץ נקרא גם "מפרץ ארטה" ונחשב לאחד המפרצים הסגורים הכי גדולים ביוון. במפרץ זה התרחש הקרב המפורסם של אקטיום - הקרב המכריע במלחמה האחרונה של הרפובליקה הרומית.
.
ממשיכים בנסיעה. פאדיחה מספר 2 להיום: אבל הפעם כי סגרו את הציר המרכזי בכניסה לצומרקה והייתי צריכה למצוא את הדרך החלופית. תוך 5-10-15 דקות מתאפסת ואנחנו על דרך המלך ההררית אל המלון שלנו להלילה.
בדרך, פינת קפה קורצת לנו לעצור. שלמה פוצח בשיחה הראשונה עם המקומיים והם מבינים יופי אחד את השני (לא בצחוק)
עוד קצת והגענו למלון Koferita בכפר Mellisourgoi
לא היו תלונות, לא בחילות מהסיבובים, לא קיטורים על הדרך הארוכה. קיבלתם ציון 100
במלון מקבלים אותנו Tula ויאניס.
שוש מתלהבת מהמלון ולא רוצה לעזוב. ואני בלב מקווה שהבאים לא יהיו downgrade מבחינתה.
תה הרים בלובי, שיח שבור עם טולה ויאללה לישון....
.
ככה זה נראה על המפה:
470 ק"מ
.
.
מתעוררים לבוקר גשום.
שוש אוהבת.
טולה מציידת אותנו במטריות, ואנחנו בדרכנו אל מערת הנטיפים, כדי לתת לגשם זמן לשטוף את ההרים ולפנות מקום לשמש.
בדרך עוצרים במרכז הכפר Pramanta... חנות פתוחה, יויו, סביבון, קרש חיתוך, יוצאים, נכנסים שוב, עוד משהו קטן, וקדימה נמשיך.
הכיכר יפה, המים בשפע. הכל שטוף ורענן מהגשם. איזה יופי!
ממשיכים אל מערת הנטיפים Anemotripa, מערה קטנה, קרובה לפרמנטה. נכנסים להמתין לצאת הסיור המודרך עם מנוליס, במרפסת סגורה ויפה.
מנוליס מוביל את הסיור, יש בקבוצה עוד 2 ישראליות, כל השאר: גרמנים/שוויצרים/הולנדים. מנוליס מתעקש לזרוק מילים בעברית :-)
ובניגוד לכל המערות מסוג זה, שמבקשים לא לצלם, פה, מנוליס חוטף את הטלפון מהיד ומעמיד אותנו לצילום:
בחוץ השמש עדיין לא יצאה, אבל הגשם פסק, אז מחליטים (טוב, אני מחליטה, אתם זורמים), לנסוע למפל Kataraktis - ומתפללת כל הדרך שיהיו מים במפל, כי כל אחד פה בסביבה יודע שהמפל הזה זורם בערך שבועיים בשנה....
וההימור השתלם בגדול, וואו איזה זרימה מדהימה, איזה עוצמה.
זה רק נראה ארוך - הדרך קצרה ויפה:
שלמה מסרב לחייך בתמונות, אבל אני יודעת שהוא מבסוט:
.
פה התחילה סאגת איסוף האבנים, שליוותה אותנו כל הטיול, בכל פעם שסובבתי את הראש, שוש או שלמה רכנו מעל האדמה ואספו אבן. כל פעם שהוכרז שזאת האחרונה, היה ברור לכולנו שהיא לא.
האבנים הגיעו לאתונה, ושם הם נשארו, את מקומם במזוודה החליפו שוקולדים.
.
השמש יצאה, נוסעים לכוון הכפר Katarraktis
אנקדוטה:
המונח הרפואי קטארקט, מקורו במילה היוונית קטארקטיס שזה אומר: מפל.
האגדה מספרת, שרופא הכפר, היה מעמיד את הפציינטים שלו בנקודה בכפר, לבדוק אם רואים ממנה את המפל, זאת בדיקת הראיה שהיה מבצע.
אנחנו נכנסים למרכז הכפר בחיפוש אחר בית קפה, אבל הכל סגור אז בוחרים בית לשוש ושלמה במקום, יש מספיק מקום לנכדים.
ממשיכים אל הכפר הבא, Agnanta, פה יש טברנה פתוחה, אז עוצרים לנשנוש קל, מספרים לעצמנו שנאכל רק מעט ונשאיר מקום לארוחת ערב, זה לא קורה!
מתמלאים מספיק כדי לוותר על ארוחת ערב.
עייפים? למלון? או רוצים ללכת במסלול?
כן!! ללכת!
אחלה, נוסעים. עוצרים, ויוצאים להליכה. ירידה מתונה, עד כה הכל בסדר (אני חושבת), אבל אחרי תחנת המים הישנה, עולים אל אמת המים, ופה אבנים ובוץ, וזה מאתגר יותר ממה שחשבתי, לומדת להכיר, לומדת גבולות.
המבט אומר הכל
סליחה, אלף סליחות. לא הערכתי נכון, אבל אתם אלופים...
תמונה וחוזרים:
רשמתי לי את הגבולות. מבטיחה שלא יהיו עוד מסלולים כאלה.
חוזרים למלון, כריס ואנסטסיה הגיעו, מתרעננים ויושבים על אפוגטו (אספרסו עם כדור גלידה וניל) ולשלמה תה הרים. המארחים שלנו חמודים.
שוש לא רוצה לעזוב את המלון הזה, אבל מחר ממשיכים הלאה לזגוריה.
.
ככה זה נראה על המפה:
80 ק"מ
.
.
נפרדים ממלון Koferita, מכריס ואנסטסיה, בקושי רב.
יוצאים אל יום מגוון מאד בדרך אל כפרי זגוריה.
שלום לך צומרקה היפה
מתפתלים מטה אל נהר ה-Arachtos, ועוצרים לצפות בנהר ליד גשר Politsa
ובמעלה הכביש עד לכפר Eliniko. כביש הכניסה אל הכפר משובץ בפסליו של הפסל היווני המפורסם Theodoros Papagiannis (אומן בעל הכרה בינלאומית, יליד הכפר). ובמרכז הכפר המוזיאון עם מגוון מעבודותיו. ראשית בחצר המוזיאון, יופי של עבודות, ובפנים עוד יותר.
שוש פוגשת חבר וותיק...
קפה מול המוזיאון. עצירה מוצלחת במיוחד.
וליואנינה Ioannina
היא בירת מחוז Epirus, העיר הגדולה ששוכנת על שפת אגם Pamvotida, בליבו יש אי קטן ומיושב. מרכז העיר תוסס ואנו עצרנו להליכה קצרה בין החומות. לא בלי לעצור בחנות אחת כמובן.
חיפשנו את הגירוס, כי צריכים פעם אחת לטעום גירוס ביוון, אבל בסופו של דבר הלכנו על מסעדת Serios המצויינת.
את הגירוס נשאיר למטאורה..
סלט מעולה של עלי תרד טריים, דפי פילו וגבינות:
מצפינים אל כפרי זגוריה, עצירה קטנה לכאורה, אבל כל כך מתוקה. עושים כבוד לנשות זגוריה, על התרומה שלהן למאמץ המלחמתי (מלחמות הבלקן, מלחמת השחרור מהעותומאנים).
שלמה נתפס מצדיע, אני נמסתי.
וכאילו זה לא מספיק, הוא הביא פרחים לנשות הטיול שלנו, לשוש אהובה ולי. אני שלולית...
.
לפני לנסוע למלון, מחליטים לבקר בתצפית על קניון ויקוס. גינס אומר שהוא קניון הסלע הצר העמוק בעולם. את הדרך אל התצפית ליווה יער אבנים ייחודי מסוגו. תופעה גאולוגית משגעת.
פוגשים ביציאה מהתצפית, אוטובוס עם מטיילים ישראלים שתמהים על כך שהגענו עצמאית. מזל שהגענו בטיימינג מצויין, כשהם עזבו, והתצפית היתה כולה שלנו.
תצפית Oxya על שום יער עצי ה-Oxia (אשורים ביוונית) שמלווה את השביל אל התצפית בגובה 1300 מטר.
קפה בכפר מונודנדרי Monodendri (עץ לבדו ביוונית), ושלמה מספר לנו שהוא צריך ללכת קצת כדי למתוח רגלים/ לספור צעדים/ תירוץ כלשהו... אבל ברור שמה שהוא רוצה זה להיכנס לחנות שהוא קלט מהרכב בדרך לקפה :-)
ואל הכפר Aristi, אל מלון Aberratio שם מקבל אותנו ג'ורג'י.
שוש מרוצה, אז אני מרוצה
הנוף ממרפסת ארוחת הבוקר, צופה אל כביש הנחש שניסע בו בקרוב...
.
ככה זה נראה על המפה:
155 ק"מ
.
.
יום שמש יפה במערב זגוריה
מתחילים עם קניון Aoos. נוסעים לכוון העיירה קוניצה Konitsa
בדרך פוגשים את המשפחה החמודה
בגשר קוניצה יוצאים להליכה קלה לאורך נהר האוס הזורם בקניון היפה.
מפה נוסעים אל גשר קלידוניה Kleidonia, ותופסים לנו גזע עץ על שפת הנהר - הכי צלול באירופה אומרים - מוצל ונעים לנו, נעים.
מסביב המון חלוקי נחל.
בתנוחה הקבועה שלכם... רוכנים מעל אבנים, שבסוף ישארו באתונה :-)
"שלמה, אתה זוכר שיר קצר מהשירים שלך בעל פה?"
"לא!"
"חבל, רציתי לכתוב על אחד האבנים ולהשאיר פה למטיילים הבאים"
כעבור זמן מה...
"שלמה, הכל בסדר? אתה נראה מעורער"
"רק מהורהר, אתגרת אותי ואני חושב על שיר. יש לי, את רושמת?"
רשמתי
משאירים סימנים ומשאלות
חוזרים אל הרכב, אבל יש פה עגלת קפה בספוט יפה, אז לא נשתה? כמובן שכן
ועוד אחת מהספוט:
נוסעים במעלה כביש הנחש, אל הכפר פפיגו Papingo, מפתחים תיאבון, אבל לפני שנאכל, עוצרים בגבי המים Rogovo לעוד קצת מהיופי הזה
בכפר פפיגו עוצרים לאכול ב-Astra Inn - כל כך יפה, וטעים. הכל מגדלים בעצמם והכל טרי טרי.
סיבוב בכפר היפה, חנות יפה, קפה יפה, הכל יפה!
לפני חזרה לאריסטי ולמלון, עוד תצפית על הקניון, הפעם מהכפר Vikos, כשמו של הקניון. גשם מאיים לרדת אבל לא מגיע.
בדרך אל הכפר, זוית יפה לתצפית על כביש הנחש:
.
ככה זה נראה על המפה:
75 ק"מ
.
.
נפרדים מזגוריה.
יוצאים לכוון פיליון.
הציפיות גבוהות כי שרית לא מפסיקה לקשקש על פיליון.. איפפפ...
בדרך נוסעים דרך האגם של יואנינה.
ודרך מטאורה
המנזרים התלויים
תופעת טבע של צוקי אבן חול וסלע קונגלורמט, נישאים לגובה של עד 400 מטר, כשמסביב אין דבר כדוגמתם.
בראשי הצוקים נבנו במאה ה-11 עד ה-14 24 מנזרים, כיום נותרו עומדים ופעילים, שישה בלבד.
אתר מתוייר מאד, איך לא?!
שום דבר לא מכין אותך לזה. ועוד לא נולדה התמונה שמעבירה את העוצמה והדרמה של המקום הזה.
אי אפשר להפסיק לצלם
הגשם מגיע בטיימינג מדוייק - כך היה לאורך כל הטיול - ממש בהזמנה
בזמן למלא את חובתנו ולטעום גירוס!
התחנה הבאה, פיליון.
המלון בצד המזרחי והרחוק, אז עושים עצירה אצל כריסטוס בכפר Kato Gatzea לקפה, פוגשים את סיון לרגע.
קצר וממשיכים, כי יש עוד כשעה נסיעה ורוצים להגיע באור.
אל מלון Olga בכפר Mouresi
קבלת פנים כזאת חמה! ביוונית קוראים לזה Philoxenia
ציפורו - המשקה הלאומי של פיליון (שהתפשט בהמשך לכל הצפון של יוון), משקה עשוי ענבים דומה לגראפה.
וציפורו שותים עם מזאטים.
לנה ודימיטריס מקבלים אותנו עם כוס ציפורו ונשנוש.
שלמה שואל מה לגבי לימודי הריקוד היווני שהוא ביקש. לנה לא מחכה רגע, וקמה ללמד.
אתם מהממים!
ממש!
לנה היא מלכה, היא המארחת המושלמת, הכל היא עושה בעצמה, גם את הליקר ששתינו לפני ללכת לישון מאושרים.
(במהלך השבוע היא מורה לצרפתית ולהיסטוריה באתונה. דימיטריס טייס F16 לשעבר)
ככה זה נראה על המפה:
350 ק"מ
.
.
פותח בוקר עם קפה מול הנוף עם החבר החדש, דימיטריס
ונוסעים לכפרי ההר במערב.
ראשית, מילייס Milies ותחנת הרכבת היפה.
רכבת הקיטור הישנה שנוסעת על ההר.
הליכה יפה ונעימה לאורך המסילה עד לגשר הברזל הגדול.
וחזרה
ממתינים לרכבת שצריכה להגיע
החלפת כוון הקטר
מפה ממשיכים אל הכפר הבא: ויזיצה Vyzitsa
פה נמצא הג'ינגי' החמוד שלנו, הבית הקטן... נכנסים להצצה קצרה, כי עובדים בבית.
ועולים לכיכר. סיבוב, חנות, הורדת ידיים
קפה
ציפורו ומזאטים
לוקחים את הזמן. כמו שעושים ביוון Siga Siga (לאט לאט)
מהקפה לטברנה לעוד מזאטים. ככה הוא אוהב...
ממשיכים אל הכפר הבא Agios Georgios - אל מנזר הנשים
סגור, פותחים ב-17:30. עד אז עולים לאמפי הקטן. ויושבים בצל הדולב, לצלילי רעם המנועים של רכבי הראלי שמתאמנים למטה.
שוזרים זר פרחי בר
הנזירות לא מתעוררות מהסייסטה. אז נוסעים לקפה אצל תמי וגדי בכפר השכן.
וחזרה למלון, כי שלמה מתגעגע לדימיטריס ולנה
.
איך זה נראה על המפה:
85 ק"מ
.
.
הבוקר נפתח בהודעה חגיגית:
לנה התקשרה לבית הספר, והם יסתדרו בלעדיה מחר, זה אומר שהיא נשארת הלילה.
היא רוצה להכין ארוחת ערב, כי זה הערב האחרון שלנו פה.
היא קוטפת עלי גפן מהגפן בגזוזטרה, יוגשו בערב ממולאים באורז עם יוגורט ליד... מצויין!
יוצאים ליום במזרח פיליון, כלומר לא נוסעים רחוק.
אל מקום מיוחד מאד.
דוריס, הגיע מפרנקפורט עם בעלה לפני כ-45 שנים, התאהבו בפיליון ורכשו בית אבן ישן ישן בן 300 שנים.
קוסטאס (שפגשנו אתמול בויזיצה) ועוד בעלי מקצוע, שיפצו את הבית.
ודוריס הגשימה חלום ובשטח הגן הלא קטן, שתלה גינה מדהימה עם זרעים ושתילים שאספה וקיבלה לאורך השנים, מכל העולם.
גן בוטני משלה.
המקום הוא לא עסק. הוא בית פרטי. דוריס שמחה לארח, אבל לא את ההמונים, המקום הזה הוא סוד והדרך אליו סודית ונסתרת.
בדרך פגשנו את הינשוף הצעיר החמוד הזה
אצל דוריס, קשה להפסיק לצלם
קשה להפסיק להתפעל
ובפרט שהגענו בעונה הכי יפה והכל פורח
היא מסיירת איתנו בגן ומספרת על הצמחים השונים, העצים המיוחדים ולוקחת אותנו בין הפינות הקסומות שהיא יצרה
הבטחתי לה אבוקדו מהקיבוץ....
.
ממשיכים עם הכביש היורד עד לחוף Mylopotamos, לתצפית מלמעלה
.
ואל הכיכר של הכפר Tsagarada
לאורך הטיול התפעלנו מעצי הדולב - Platanos ביוונית, שניצבים במרכזה של כל כיכר - Platia ביוונית. האם יש קשר בין השמות? בוודאי!
התרשמתם מגודלם של העצים, אבל כולם מתגמדים לעומת העץ של צגארדה. מספרים פה בכפר שהוא הגדול ביותר באירופה כולה.
.
יורדים אל אגיוס יואניס Agios Ioannis, עיירת החוף שמתחת למלון, לנשנוש קל - הפעם נעמוד בזה, כי חייבים להתייצב לארוחת ערב אצל לנה וחייבים לאכול אחרת היא בטוחה שמשהו לא בסדר.
ארוחת ערב אחרונה.
לנה, יבורכו ידייך, איך טעים הכל ואסטתי, ומוקפד, ומפנק. מארחת על.
.
איך זה נראה על המפה?
35 ק"מ
.
.
חוזרים לאתונה.
ביקשתם לצאת מוקדם כדי להספיק להסתובב באתונה.
בדרך עצרנו בחוות הדבש ולאחר מכן לתצפית מהכפר מקריניצה Makrinitsa שפה מכנים את הכפר: המרפסת של וולוס.
קוקו!
וכשעומדים במרפסת וצופים על העיר שעל המפרץ, משנים תכניות ומחליטים לרדת אל העיר לסיבוב במדרחוב, קפה ובסופו של דבר גם ארוחה מצויינת
ארוחה אחרונה באחד המקומות הכי מעולים בוולוס ופיליון ... ציפוראדיקו (זוכרים, מזמינים ציפורו, המזאטים מגיעים לבד)
וכריסטוס הצטרף.
טעים פה
שאר הדרך לאתונה היתה על האוטוסטרדה. חצי מהדרך ירד גשם - שוב הוא ידע מתי לרדת.
מגיעים לשדה התעופה של אתונה ונפרדים (רק עד מחר בבוקר שניפגש בטיסה ארצה)
.
איך זה נראה על המפה?
495 ק"מ
.
.
תם ונשלם.
לא יכולתי לבקש טוב יותר... !
העדינות, הכבוד לכל הסובב אתכם, אנשים וטבע, החיוכים, הערכה, הנאה מהדברים הקטנים, רוחב הלב, החיוביות.
יחד עם מזג אויר מושלם, רכב נח, מוסיקה טובה, מפגשים ואנשים.
היה לי הכייף והעונג לטייל אתכם
ובשמותיכם היווניים: רוזה וסולומון, כבר מתגעגעת