פלורינה Florina

העיר פלורינה היא גם בירת חבל פלורינה שבמחוז צפון מערב מקדוניה, צפון יוון בסמוך לגבול עם מדינת הרפובליקה של צפון מקדוניה (מה שאנו מכנים בקצרה מקדוניה והיוונים מתעצבנים כי מקדוניה זה שלהם, מחוז צפוני, ואילו המדינה שלאחרונה קיבלה את השם הרפובליקה הצפונית של מקדוניה, כפשרה בינם לבין היוונים, לה היוונים כנראה ימשיכו לקרוא עוד הרבה זמן - סקופיה). העיר פלורינה שוכנת כ-13 קילומטרים דרומית לגבול.
אוכלוסיית פלורינה מונה כ-18 אלף תושבים, היא עיר גדולה ופעילה עם מרכזי תרבות, מוזיאונים, בתי ספר לאומנות ומחול, אוניברסיטה.

לפלורינה יש מוטו שאומר: "המקום בו יוון מתחילה...", טוב, אנו לא יודעים אם פה זה התחיל, אבל ללא ספק פלורינה ידעה מלחמות רבות עקובות מדם והחליפה ידיים רבות לאורך ההסטוריה - עברה בין הרומים, היוונים, לבולגרים, לסרבים, לעותומאנים, למקדונים וחוזר חלילה.
יסודה של העיר במאה הרביעית לפני הספירה מיוחס למלך פיליפוס (אביו של אלכסנדר מוקדון), אם כי התיישבות בעיר ידועה בזמנים קדומים יותר. מאוחר יותר העיר נכבשה על ידי צבאו של יוליוס קיסר והיתה בשליטת הרומים, לאחר מכן נכבשה על ידי האימפריה הביזנטית, ואז על ידי האימפריה הבולגרית, חזרה לביזנטים, ובינתיים הגענו למאה ה-14, אז היא נכבשה על ידי הסרבים, ולקראת סוף המאה על ידי העותומאנים, עד שב-1912, במלחמת השחרור היוונית, היא שוחררה על ידי צבא יוון. לאחר מכן נכבשה שוב על ידי הבולגרים. והיתה בין הראשונות ביוון שנכבשה על ידי הנאצים במלחמת העולם השניה וב-1944 שוחררה על ידי הצבא היווני, אך המשיכה לדעת קרבות גם במהלך מלחמת האזרחים היוונית. בהחלט יעד ידוע טלטלות וכיבושים ותרבויות שונות ושמות שונים. 

העיר פלורינה שוכנת בגובה 663 מטרים, צפונית להר Verno. העיר מוקפת יערות וגם שטחים חקלאיים, שכן עיקר פרנסתה של פלורינה הוא חקלאות ובעיקר האיזור מפורסם בגידולי הפלפל, אך גם ענפי חקלאות נוספים וביניהם גם ענבים וייצור יין, ובסביבה ניתן למצוא מספר יקבי בוטיק.
מוקדם בחודשי החורף, העיר והאיזור כולו מתכסה בשלג. כ-20 קילומטר מערבה מפלורינה נמצא אתר הסקי ויגלה, ובשמו המלא Vigla Posideri Verno Ski resort, זהו אתר סקי מקומי וקטן, עם חמישה סקי ליפטס, ו-11 ק"מ של מסלולי גלישה, עם מסעדה אחת, ונופים מרהיבים של ההרים והיערות סביב. והעיר משמשת בסיס לתיירות חורף מקומית. יוון אינה נחשבת ליעד סקי בקרב ישראלים, זאת למרות שביוון פועלים לפחות 18 אתרי סקי. חלק מהסיבה היא שמדובר באתרים קטנים ומקומיים עם תיירות פנים לא מתיימרת, וחלק מן הסיבה היא יחסי ציבור גרועים, אבל קחו בחשבון שסקי ויוון בהחלט הולכים ביחד, והאתרים אינם יומרניים כי היוונים באים להינות מהספורט ומהנופים ומהחברה ומהישיבה בטברנה לצד אח בוערת, כמו תמיד ביוון הפשטות מנצחת והיא הנכס הכי גדול של המקום הזה. אפשר לקרוא עוד על סקי ביוון בעמוד זה.

במרכז העיר פלורינה עובר נהר סאקולבה Sakouleva, נהר צר אך ארוך שמקורותיו במרכז הרפובליקה של צפון מקדוניה. משני צידי הנהר נמתחת טיילת ולאורכו של הנהר גשרים קטנים המחברים בין שתי הגדות. זהו מרכז העיר ולצידי הטיילת מבנים ישנים, ואפשר למצוא באיזור המרכזי גם בתי קפה ומסעדות.

פלורינה אמנם אינה נמצאת על מפת תיירות חוץ, ואת העיר פוקדים בעיקר תיירים יוונים, ובכל זאת, מתי ואיך מתאים לשלב את פלורינה בטיול שלכם? אם למשל אתם לנים בעיירה הציורית קסטוריה Kastoria, במסגרת טיול בצפון יוון, אז תוכלו לצאת ליום טיול אל פלורינה, וזה אומר נסיעה במחוז, בדרכים מיוערות ונופיות ובין כפרים ציוריים. קסטוריה שוכנת כשעה ורבע דרומית לפלורינה, על שפת אגם. 

הידעתם שביוון חיים דובים בטבע? כן, זה נכון, ביוון, וליתר דיוק בצפון יוון, ועוד נדייק ונציין שרוב הדובים שחיים בטבע ביוון נמצאים במחוז פלורינה. ביוון חיים חופשיים, כ-500 דובים. אם קיים סיכוי לפגוש דב בטבע, והוא קיים, הרי שבנסיעה בין היערות בכל איזור פלורינה, סיכוי זה גדל. אמנם זה לא מובן מאליו לפגוש דב, הם נוטים להיות ביישנים ולא ששים לפגוש בני אדם וציוויליזציה, אך הכי הרבה היתקלויות בדובים, וכן רישום הכי גבוה של יחידים בטבע הוא כאמור באיזור זה. איזורים נוספים בהם חיים דובים גם הם בצפון יוון והם איזור גרבנה Grevena ואיזור אפירוס Epirus. ובכל זאת, איך אפשר לראות דובים בפלורינה? זה פשוט. הכפר נימפיאו Nymfaio במחוז פלורינה, שוכן כ-40 דקות נסיעה דרומית מהעיר פלורינה, מעבר להיותו כפר יפה וציורי, ביער הצמוד לכפר יש מקלט דובים, כאלה שחולצו משבי: גני חיות וקרקסים. על הכפר והביקור במקלט הדובים כדאי לקרוא בעמוד נימפיאו.

כן דובים וכן יער

ולכן, אם אתם מגיעים לפלורינה כדי ללכת במסלולי ההליכה, וכאלה יש רבים ביערות הסובבים את העיר וברחבי המחוז, אנו ממליצים לקרוא ראשית על התנהלות בעת מפגש עם דב - כמובן וכאמור, זה לא משהו שקורה כל יום ולא כל מטייל פוגש דב, אך אם יש מקום שהסיכוי לכך סביר יותר, הרי זה פה. וזכרו, הדב הוא סוליסט, הוא ביישן, והוא תוקפני רק במידה ומרגיש מאויים, ולכן יש חוקים להתנהלות במצב כזה. חפשו אותם.

הגעתם לאיזור ואתם לנים פה את הלילה או יותר? מוטב לעשות זאת במלון טוב. 
שני קילומטרים בלבד ממרכז העיר, בפאתיה הדרומיים, שוכן הרזורט ההררי The Lynx Mountain Resort, מלון חמישה כוכבים, מודרני, שנהנה מנוף הררי יפיפה, מספא מפנק, מחדרים מרווחים, מארוחת בוקר נהדרת וטריה בטרסה היפה שצופה אל היערות של פלורינה. ובצמוד לו יש גם קזינו קטן. לפרטים מלאים והזמנה לחצו כאן

.

הזוית היהודית
נתחיל מהסוף, אין קהילה יהודית וככל הנראה אין כלל יהודים בפלורינה, אך ככל הנראה המצב היה שונה בעבר, וכן פעלה פה קהילה יהודית קטנה. תחילה בין המאות ה-17 וה-19, שלאחריהן אין אזכור או מידע על יהדות בפלורינה. אך לאחר מלחמת הבלקן הראשונה, יהודים רבים מהעיר ביטולה (העיר השניה בגודלה ברפובליקה של צפון מקדוניה), היגרו אל פלורינה וביססו במקום קהילה הכוללת כ-100 משפחות שחיו במרכז העיר בסמוך לנהר סאקולבה שזורם בליבה. היהודים היו כמובן סוחרים, ובעיקר של טקסטיל. ברובע היהודי פעל בית כנסת, בית ספר יהודי ובית עלמין קטן.
בתחילת המאה העשרים, ביוון עברו לסדר עבודה של חמישה ימים בשבוע ויום השבת היה ליום העסקים העיקרי, ובימי ראשון המסחר היה אסור, חוקים אלה הקשו מאד על היהודים שהיו שומרי מסורת והביאו לפגיעה רצינית בפרנסתם, זה הביא רבים מבני הקהילה להגר חזרה לצפון מקדוניה, אל העיר ביטולה.
עם הכיבוש הנאצי, מנתה קהילת יהודי פלורינה 400 אנשים בקירוב, וכולם, מלבד 28 תושבי העיר שמצאו מחסה ביערות הסובבים או אצל שכניהם שעזרו להם למצוא מסתור מפני הנאצים. מלבדם, רוב יהודי פלורינה נשלחו למחנות הריכוז בהם רובם מצאו את מותם בידי הנאצים.
כיום אין בעיר זכר, לא לבית הכנסת ולא לבית העלמין או בית הספר היהודים.